עשייה משותפת
במושב נתיב הגדוד מתגוררות כיום כ- 65 משפחות ובישוב כ-70 ילדים. במושב קיימים גן ילדים , פעוטון, ג'ימבורי, מועדוני ילדים ונוער, גן שעשועים גדול וחדיש, מועדון חברים הפתוח לפעילויות חברתיות מגוונות, בית כנסת, בריכת שחייה, חדר כושר ומגרש כדור סל.
ישוב מטע תמרים אורגני משות, מזן מג'הול.
תעסוקה
ישנן יזמויות עסקיות פרטיות ומגוון רחב של עבודות מקצועיות בתחומי הישוב ומחוצה לו כגון:
הנה"ח, הוראה, הדרכה, מסגרות, חשמלאות ושירותי קירור, מוסך- שירותי רכב, תיירות ותיירות חקלאית, מטפלות לגיל הרך, מטפלים הוליסטיים, עבודה כמצילים, מאמן כושר אישי ולקבוצות, מפעל לפיצוחים, בתי אריזה למיון ירקות ופירות ליצוא ושוק מקומי ועוד..
קליטה
עתידו של הישוב טמון בדור ההמשך. היישוב נמצא כיום בתקופת קליטה ורענון, תוך טיפוח תחושת השייכות למקום בקרב בני הנוער הצעירים והשרשת הקשר שלהם לאזור.
דרכם, מוצאים את הדרך לאחד את הכוחות ולהמשיך בעשייה משותפת לטובת הפרט והקהילה. הצעירים רואים במקום "את הבית" לכן בחרו להקים בו את ביתם ושואפים לראות את הישוב בפריחה כלכלית חקלאית, עסקית, חברתית ותדמיתית. פנינו היום לקליטה, בנייה ועשייה, מקווים לעמוד ביעדים.
איך הכל התחיל?
מושב נתיב הגדוד החל את דרכו כישוב אזרחי, ביוזמת החטיבה להתיישבות של הסוכנות היהודית ותנועת המושבים וכחלק מתכנית ההתיישבות בבקעת הירדן על פי "תכנית אלון". בחודש אפריל 1975 ,הגיעו ראשוני המתיישבים אל המחנה הזמני במעלה אפרים, שם שהו עד חודש נובמבר 1976 ,מועד בו עברו לנקודת הקבע המצויה 16 ק"מ צפונית ליריחו.
תחילה, התנהל המושב כמושבוץ ולאחר מכן כמושב עובדים. שמו, נתיב-הגדוד, מנציח את פעילותו של הגדוד-העברי , גדוד קלעי המלך 38 של הצבא הבריטי, בפיקודו של הגנרל מרגולין, אשר חנה באזור בעת מלחמת העולם הראשונה. מכאן, יצאו וכבשו את מעבר אום-שורט על הירדן והמשיכו לכיוון א-סלט בעבר הירדן המזרחי.